<h1>או"ז הלכ' מגילה סימן שס"ז</h1>
<h2>דף ב.</h2>
מתני' כרכין המוקפין חומה מימות יב"נ ירושלמי ר' סימון בשם ריב"ל חלקו כבוד לארץ ישראל שהיתה חריבה באותו היום ותלו אותה מימות יהושע בן נון שאם היו תולין אותה מימות אחשורוש היה לה גנאי שהיתה חריבה והיה לה להיות נדונית כערי הפרזי. אמר רב שמואל בר רב יצחק י"ג זמן קהלה לכל הוא ולא צריך [לרבויי] פירש רבי' שלמה הכל נקהלו בו להנקם מאויביהם בין בשושן בין בכל המדינות כמו שמפורש בספר הילכך לא צריך קרא לרבויי שיהא ראוי לקריאה דעיקר הנס היה בו וכן מוכח בירושלמי דפריך התם או אינו אלא תשיעי ועשירי ר' שמואל בר נחמני בשם ר' יהונתן ימים אשר נחו בהם אין כתיב כאן אלא כימים תן ימים כנגד ימים תן י"א וי"ב כנגד י"ד וט"ו [ואימא י"ב י"ג] א"ר חלבו יום י"ג [יום] מלחמ' והוא מוכיח על עצמו שאין בו נוחה פי' שלא היה בו מנוחה הלכך אינו יכול לומר תן י"ב וי"ג [במקום] י"ד וט"ו דהא כימים אשר נחו כתיב וי"ג לא היה בו מנוחה הלכך צריך אני לומר י"א וי"ב ופריך מעתה אל יקראו בו הואיל ולא היתה בו מנוחה ואין מקרא לרבויי' ומשני לפניו ולאחריו קורין בו אין קורין בתמיה אלא ודאי הואיל שלפניו ואחריו קורין בדין הוא שיהיו קורין בו והדר מסיק בדין הוא שיהיו קורין בו פי' הואיל והיתה בו מלחמה ונעשה להם נס שהרגו את אויביהם בדין הוא שיהא ראוי לקרות בו אע"ג דלית ליה מקרא לרבוייה ובספר המקצועות כתב וחייבינהו הקב"ה לישראל לענויי נפשייהו בי"ג דאמר ר' שמואל בר רב יצחק י"ג זמן קהלה לכל הוא [שנאמר] נקהלו היהודים למה נקרא יום קהילה יום תענית יום כניסה שמתכנסין בו ישראל ויושבין בתענית ומבקשים רחמים שנאמר דברי הצומות וזעקתם ע"כ וכ"כ בשאלתות פ' ויק' מאי קהילה יום תענית דאיכא כינופיא ותו כתב כיון דתנא דכפרים ועיירות גדולות בי"ד ותו חזר ושנה אלא שהכפרים מקדימין ליום הכניסה אלא כך פירשו חכמים יום כניסה יום תענית וכו'. ומה שאנו מקדימין התענית ליום חמישי כשחל פורים באחד בשבת מפני שלא רצו לקובעו בע"ש הואיל ונדחה ובתשובות הגאונים פי' מפני שיהיו מרבים בסליחות ובתחנונים ביום התענית ואם היו עושין בע"ש היו טרודים ולא היו יכולים לטרוח בצרכי השבת. ובמסכת סופרים [פרק י"ז] מפרש שרבותינו שבמערב מתענין באדר ג' תעניות דאסתר, ואע"ג שאותם היו בניסן אין רוצים להתענות בניסן שבו נגאלו אבותינו והוקם המשכן.
מגילה נקראת בי"א ובי"ב ובי"ג ובי"ד ובט"ו לא פחות ולא יותר. כרכי' המוקפי' חומה מימות יהושע בן נון קורין בט"ו כפרים ועירות גדולות קורין בי"ד אלא שהכפרים מקדימין ליום הכניסה ופעמים שיום הכניסה בי"ג ופעמים שהוא בי"ב ופעמי' שהוא בי"א. כיצד חל להיות בשני כפרים ועיירות גדולות קורין בו ביום ומוקפות חומה למחר. חל להיות בשלישי וברביעי כפרים מקדימין ליום הכניסה ועיירות גדולות קורין בו ביום ומוקפות חומה למחר. חל להיות בע"ש כפרים מקדימין ליום הכניסה ועיירות גדולות ומוקפות חומה קורין בו ביום שאין קריאת מגילה בשבת גזירה שמא יטלנה בידו, וא"ת יאחרו מוקפין עד אחר השבת הוה ליה ששה עשר ואמר קרא ולא יעבור. חל להיות בשבת כפרים ועיירות גדולות מקדימין ליום הכניסה ומוקפות חומה למחר. חל להיות באחד בשבת כפרים מקדימין ליום הכניסה ועיירות גדולות קורין בו ביום ומוקפות חומה למחר. תניא חכמים הקילו על הכפרים להיות מקדימין ליום הכניסה כדי שיהיו פנוים ביום פורים ויספיקו מים ומזון וכל צורכי סעודת פורים לאחיהם שבכרכים ועיירות. אמר רבה בב"ח א"ר יוחנן זו דברי ר"ע סתימתאה אבל חכמים אומרים בזמן הזה הואיל ומסתכלין בה אין קורין אותה אלא בזמנה [וכתב רבי' יצחק אלפס] כלומר הואיל ועיניהם של עניים נשואות למקרא מגילה כדי לחלק להם מעות פורים אין קורין אותה אלא בזמנה. ויש גורסים הואיל ומסתכנין בה כלומר באותו הזמן שהיו ישראל יכולין להעמיד דתותיהן ואין באין לידי סכנה קורין אותה בי"א בי"ב בי"ג בי"ד אבל בזמן הזה שמסתכנין ישראל בדתותיהן אין קורין אותה אלא בזמנה בי"ד ובט"ו וכן הלכתא עכ"ל. והיוצאין לדרך נמי אין קורין אותה אלא בזמנה כדתניא בתוספתא דמכילתין היוצאין בשיירא והמפרישין בספינה קורין בי"ד ואפי' ר"ע דאית ליה הקדמה י"א וי"ב וי"ג הנ"מ דוקא לכפרים כדי שיספיקו מים ומזון לאחיהם שבכרכים אבל להולכי דרכים לא וכ"כ בה"ג לא אמרו להקדים אלא לכפרים. מיהו הנ"מ שיהיה להם מגילה לקרות בה בארבעה עשר אבל אם לא יהיה להם מגילה מקדימין וקורין בי"א בי"ב בי"ג כדאמרי' בירושלמי דפרקין [הלכה א'] תני ר' נתן כל החודש כשר לקרות בו את המגילה מה טעם והחודש אשר נהפך להם מיגון לשמחה א"ר (אבהו) [חלבו] ובלבד עד חמשה עשר דמר ר' אבהו [בשם ר' אלעזר] לא יעבור לא יועבר [וכו'] הדתמר כל החודש כשר לקרות את המגילה בשביל הולכי דרכים שאין בידם מגילה אבל לסעודה אין עושין אלא בי"ד ובט"ו [וכו'] ויהיו אלו לקריאת מגילה ואילו לסעודה ר' חלבו רב הונה בשם רב כתיב והימים האלה נזכרים ונעשים נזכרים לקריאה ונעשים לסעודה ע"כ ירושלמי ואומר מורי רבי' אב"י העזרי דאפי' קודם י"א יכול לקרות מי שלא יהיה לו מגילה בי"ד מדא"ר חלבו ובלבד עד חמשה עשר למעוטי ששה עשר ולא קאמר ובלבד מי"א ואילך למעוטי עשירי אלא ש"מ דמתחילת החודש עד חמשה עשר בו יכול לקרות את המגילה מי שלא יהיה לו מגילה בי"ד וראיה לדבר דאיתא פ"ק דפסחים [ו', ע"א] אמר רב המפרש בים והיוצא בשיירא קודם שלשים יום אין זקוק לבער (לאחר) [תוך] ל' יום זקוק לבער ואמר רבא הא דאמרת קודם ל' יום אין זקוק לבער לא אמרן אלא שאין דעתו לחזור אבל דעתו לחזור אפי' מר"ה זקוק לבער, מכלל דבתוך ל' יום אפי' אין דעתו לחזור אע"ג דלית ביה משום בל יראה מקדימין זמן בדיקה וחייב לבדוק וכל שכן הכא הואיל ויודע שלא יהיה לו מגילה בי"ד שמקדימין קריאתה אפי' מתחילת החודש וחייב לקרותה קודם שיצא לדרך אפילו מתחילת החודש.
